אושר הוא עניין רציני-  Hapiness is a serious business – פרגר, ד. 1999

 ד"ר ליאורה בר-טור- הרצאה מס 3

1.  להיות מאושר זאת לא זכות והנאה אלא חובה מוסרית. לכל אדם צריכה להיות מחויבת לא רק  

   כלפי עצמו אלא גם כלפי בני זוג ומשפחה. כשלאדם לא טוב זה משפיע על סביבתו וגורם גם

   לקרובים  להרגיש רע.

   אנשים מאושרים מתנהגים בדרך כלל טוב יותר לאחרים מאשר אנשים לא מאושרים. הם

   חביבים יותר, נחמדים, מחייכים, פתוחים.

2. אומללות זה מצב קל- אושר דורש עבודה

אומללות אינה דורשת מאמץ או אומץ. כל אחד יכול להיות אומלל. ההישג הגדול הוא המאבק להשיג אושר. קל להתחפר באומללות. האושר הוא קרב שיש לנצח בו ולא רגש שצריך לחכות לו.

3. למוח ל - mind תפקיד מרכזי.

בעוד שרבים חושבים שאושר הוא רגש. למעשה כדי להשיג אושר צריך לעבוד עם הראש. לשאול את עצמנו שאלות. האם פעולה מסוימת, קשר מסוים, מטרה מסוימת תגרום לנו להרגיש מאושרים. רבים אינם שואלים שאלות לפני אלא עושים דברים שנותנים להם להרגיש טוב באותו רגע. כדי להיות מאושרים צריך להפעיל את הראש. רוב האנשים לא מודעים לכך שמה שיגרום להם להיות מאשרים דורש: מודעות לכך שזה דורש חשיבה, משמעת עצמית להתגבר על הנטייה הטבעית לעשות את מה שהכי נעים להם באותו רגע ולא מה שיגרום להם בסופו של דבר אושר, החוכמה לשאול באופן עקבי את עצמי שאלות האם זה יעשה אותי מאושר או אומלל.

4. החיים הם טרגיים

יש בחיים הרבה סבל וכאב ורבים נפגעו וממשיכים לסבול. המחשבה היא לחיות חים מאושרים עד שיגיע אותו רגע של אומללות ולא להפך: להיות אומלל עד שיגיע רגע של אושר. הרי כולנו צפויים אם לא חווינו עד כה לאובדנים כואבים, פרידות..

מכשולים עקריים לאושר ואיך להתמודד איתם

5. האופי האנושי

האופי האנושי אינו יודע שובע.

מי מרוצה לחלוטין מהמשכורת שלו, מבן הזוג שלו, מהילדים של, מההורים שלו.

אף אחד מאיתנו אינו מרוצה לגמרי  ממה שהוא

הטבע האנושי הוא המכשול העיקרי לאושר.

איך מתגברים על חוסר השובע של האופי האנושי?

המוח, לא האופי צריך להגדיר את האושר שלנו

האם אנחנו יכולים להחליט להסתפק במה שיש?

נגיד שאנחנו לא מרוצים ממה שיש האם זה בהכרח צריך לגרום לנו להיות לא מאושרים.?

אדם יכול להגיד לעצמו :"אני יכול להיות מאושר עם מה שיש לי למרות שאני לא מרוצה מזה"

אמירה כזאת מאפשרת שני דברים:

לשמור על מודעות לגבי מה אנחנו מרגישים מבלי שהרגש הזה יפגע באושר שלנו

להפחית , לעבוד על מה שגורם לנו לחוסר שביעות רצון.

להבחין בין שני סוגים של חוסר שביעות רצוןן- הכרחי ולא הכרחי.

למשל חוסר שביעות רצון מהעבודה יכול לעודד יצירתיות, שנוי, התפתחות. זה לא אמור לגרום לנו לאומללות אלא לשיפור.

חוסר שביעות רצון מהתקשורת בין בני זוג לא אמור לגרום לאומללות אלא לנסיון לדבר על כך ולשפר את התקשורת בכל דרך אפשרית

חוסר שביעות רצון לא הכרחי הוא בדברים שוליים או בדברים שאינם ניתנים לשנוי.

התמודדות עם חוסר שביעות רצון מדברים חשובים שאינם ניתנים לשנוי דורשת חוזק נפשי וחוכמה כי זה מחייב להכיר בכך  שחוסר שביעות הרצון הזה הוא בעצם לא הכרחי. גם אם הוא הגיוני ולגיטימי הוא רק גורם לאומללות. כמו בתפילה המוכרת:

"אלהים תן לי את היכולת  serenity לקבל את מה שלא ניתן לשנות, את האומץ לשנות את מה שניתן ואת החוכמה להבחין בהבדל ביניהם"

מדוע הטבע האנושי איננו יודע שובע?

כי זה מה שיוצר מוטיבציה ללמוד, לגלות לחקור למצוא פתרונות למחלות, לחסכים, זה ה שמניע את הכלכלה, את היצירה האמנותית, זה מה הוביל לשחרור מעבדות, לדמוקרטיה. חוסר שביעות רצון אישי משפר יכולות, מקדם מערכות יחסים.

6. אצל רוב האנשים האושר נגרם מהשוואה לאחרים. אך אם זה השוואה לרוב האחרים, היה בסדר. הבעיה היא שרוב האנשים משווים את עצמם למעט מאוד אחרים. אלה שהם חושבים שהם יותר מאושרים מהם. למשל אנחנו משווים את עצמנו לאלה שמרוויחים יותר מאיתנו ולא אלה שמרוויחים פחות.

אנחנו גם נוטים להשוות א החיים שלנו עם חיים של שחקני קולנוע למשל למרות שאין ספור ספרים נכתבו על המפורסמים הלא מאושרים האלה.

ככל שהאדם פחות מוכר לנו כך נדמה לנו שהוא יותר מאושר מאיתנו. ויש מי שאמר:

"האדם היחידי שאני מכיר שהוא מאושר הוא זה שאני לא מכיר היטב" !

גם אם יש כאלה שאנחנו מכירים היטב ובטוחים באושר שלהם אנחנו לא יכולים לדעת עם איזה שדים הם מתמודדים, פסיכולוגים, מיניים, כלכלים ועוד

בחיי יום יום כולנו לובשים מסיכות של הכל בסדר, או סבבה, עשר, הבעיה היא שאנחנו משלמים על כך מחיר כי אנחנו מאמינים שאצל כולם הכל באמת בסדר.

בעבר אנשים שהצטלמו לא חייכו למצלמות. היום זה חובה לחייך

7. Compound happiness  הנטייה ההכרחית להיות מאושר.

זוג שרב עד למפגש עם זוג חברים אחר שגם הוא רב בדרך אך במפגש החברתי כל אחד מהזוגות חושב שהזוג השני מאושר, לא מודע לריב ולכן גם מרגישים עוד יותר אומללים כי הם בטוחים שבהשוואה לזוג האחר אצלם גרוע ביותר.

אם הייתה פתיחות בין הזוגות וזוג אחד היה עונה תשובה כנה לשאלה מה שלומכם זה היה מקרב משחרר ואולי פותר חלק מהאומללות

8. דמויים

השוואה לא לאחרים אלא לדימוים שיש לנו של איך היינו רוצים שהחיים שלנו יהיו. העבודה המוצלחת, הבטחון האישי, המראה, וכנל דמויים לגבי בני הזוג, הילדים.

הבעיה היא שרק במקרים נדירים הדמויים האלה תואמים את המציאות

הפתרון הוא לוותר על הדימויים ולחגוג עם מה שיש, או לחתור לשנוי המציאות אם אפשר כמובן. דימויים יכולים להות בעלי עוצמה רבה ומאוד הרסניים.

דימויים יכולים להיות מקור לנחמה במצבי מצוקה וכאב אצל ילדים

דימויים של חברות יכולים להיות הרסניים ביותר כמו הרייך הגרמני שרצה חברה טהורה אתנית, גם הקומוניזם כל אלה שיש להם דימויים של חברה אוטופית הם מסוכנים.

9. סנדרום החלק החסר

אם למשל מביטים בקיר חלק שחסר בו חלק אחד באופן טבעי המבט מתמקד בחלק החסר. מה שנכון לחומר לא נכון לעולם הרגשי. תקרה יכולה להיות מושלמת לא החיים. ובכל אופן הנטייה היא להתמקד בחסר.  אדם קרח שמאוד מוטרד מהקרחות שלו נוטה בכל מקום להבחין בין קרחים ללא קרחים. רוב האנשים בכלל לא עסוקים בזה וגם לא בקרחות שלו. העיקרון פועל גם אצל שמנים

החלק החסר הופך להיות החשוב ביותר במקום להתמקד במה שיש בי או בבן זוגי אני מתמקד במה חסר וזה גורם לי לאומללות.

מה עושים?:

הכרה בעוצמה שכולה להיות לחלק החסר בחיי

לזהות במדויק עד כמה שניתן את החלק הזה או מה אני חושב גורם לי להרגשה הרעה

לבחון עד כמה החלק החסר הזה באמת חשוב לאושר שלי או שאולי זה רק עוד חלק מחוסר השובע המתמשך.

השג אותו, שכח ממנו, או החלף אותו