פסיכולוגים ומומחים נוספים מתחום בריאות הנפש עוסקים מזה שנים רבות בניסיון לאתר את הגורמים התורמים להסתגלות טובה ולבריאות נפשית בהזדקנות.

בריאות, על פי המודלים הרפואים, מוגדרת באופן שלילי- כהיעדר מחלה פיזית. לבריאות במובן החיובי יש נוכחות מינימלית במודלים אלה והיכולת לקדם אותה מוגבלת.

הגבולות בין נפש לגוף מיטשטשים לא פעם; הגוף יכול לבטא את המצוקה הרגשית והמצוקה הרגשית משפיעה על הגוף.

מחקרים מצביעים על כך  שהיכולת להתמודד עם משברים, אבדנים ומחלות מושפעת רבות מהחוסן הנפשי. היחלשות המערכת החיסונית הרגשית משפיעה על המערכת הפיזית ולהפך.

נמצא גם קשר חזק בין בדידות חברתית ותוחלת חיים. בידוד חברתי מעלה את הסיכוי למוות.

 בשנים האחרונות מצביעים מחקרים על קשר בין החלמה ממחלה לבין קשרים רגשיים, תמיכה חברתית, תכונות אישיות, אמונה דתית ועוד. כל אלה הנם מרכיבים פסיכו-חברתיים חשובים שהם חלק מהבריאות החיובית.

אין ספק שמי שמתחזק ומשמר היטב את גופו משפר גם את בריאותו הנפשית, אך כדי לתחזק ולהשקיע בגוף צריך מוטיבציה, כוחות, ענייו, מטרה ואלו מושפעים מהבריאות הנפשית. זקנים לא מעטים מחפשים פתרון למצוקה פיזית, חברתית או נפשית בקופות החולים. הטיפול שהם זוכים לו הוא רפואי. כשהוא בתפקיד החולה האדם הוא פסיבי, חסר אונים, ללא שליטה עצמית שמהווה מרכיב חשוב ברווחה הנפשית.

שמירה על הבריאות הכוללת היא משימה מורכבת ולעתים קשה.לזקנים קשה עוד יותר מאחר

שאבדנים בתחומי חיים שונים מאיימים על התפקוד היום -יומי בזיקנה ודורשים הרבה כוחות כדי להסתגל. כוחות אלו הם המרכיבים של הבריאות הנפשית.

ההגדרה הרווחת כיום לבריאות נפשית היא אם כן-

הכוונה לתהליך דינמי משתנה כשלמעשה אין הבחנה בין זקנים לצעירים. אם הצעירים מתמודדים עם כניסה לבית ספר, עם שינויים רבים בגיל ההתבגרות, מעבר מילדות לבגרות, מחיי רווקות לזוגיות, להורות, ועוד, הרי שבמהלך ההזדקנות  צפויים שינויים רבים נוספים בחיי האדם- יציאה לגמלאות, ירידה במצב בריאות, אבדן בן או בת זוג, הסתגלות לחיים ללא בן זוג, מעבר לבית אבות ועוד. כל אלה דורשים הסתגלות למציאות חיים שהשתנתה. כשהאיום המרחף מעל הוא אבדן הזהות והעצמאות הפיזית והרגשית.

הבריאות הנפשית החיובית מבוססת על 6 קריטריונים:

 (מאמר מורחב בנושא : ראה מאמרים, או בספר "האתגר שבהזדקנות" ד"ר ליאורה בר-טור)