איפה שמתי את המפתחות

  שינויים בזיכרון עם הגיל

ניצה אייל

דניאלה בת ה-65, פרשה לא מזמן מעבודתה במשרד ממשלתי. היא מספרת כי בזמן האחרון שכחה כמה פעמים את מפתחות המכונית והייתה צריכה לחזור הביתה כדי לקחת אותם, אתמול ניסתה להיזכר בשם של אחת השכנות שלה ולא הצליחה, וגם את מספרי הטלפון של הילדים היא לא תמיד זוכרת.

דניאלה מתגוררת כיום לבדה, ואת מרבית שעות הערב היא מעבירה מול הטלוויזיה. אחד מבניה מתגורר בארצות הברית והשני בצפון הארץ והיא מרגישה עצמה בודדה ומתוסכלת. כשעברה בדיקה אצל נוירולוג אמר לה שתפקוד הזיכרון שלה תקין, אבל היא לא מפעילה את המוח מספיק.

לעומתה ממשיך מנחם בן ה-80, למרות כאבי הפרקים וקשיי ההליכה, להקשיב לחדשות ולקרוא עיתונים וספרים, הוא משחק שח עם חברים, שומע מוסיקה, מעורב בחיי המשפחה ואפילו כותב לעיתונים מכתבי תגובה על מאמרים שונים. לאחרונה רכש מחשב בעידוד הנכדים.   

מהם קשיי זיכרון נורמאליים ומדוע דניאלה ומנחם כה שונים בתפקוד הקוגניטיבי שלהם?   

נהר החיים זורם - אנחנו משתנים וגם הזיכרון

נהר החיים זורם ואנחנו איתו. התנועה בנהר החיים  משמעותה תהליך מתמשך של שינויים ושל מעברים. אלה הם שינויים בכיוונים שונים, לפעמים כלפי מעלה ולעתים כלפי מטה, והנם תקינים וטבעיים. כמו, קבלת הווסת הראשונה, הריונות ולידות, התקרחות או האפרת שיער והקמטים המתחילים להיאסף על הפנים עם השנים.

ואולם, לא רק בגוף אלא גם בתפקודי הזיכרון מתרחשים שינויים מסוימים עם הגיל. חשוב להכיר שינויים נורמטיביים אלה, ההיכרות עמם מסייעת בהפחתת חרדות ופחדים ומעודדת התנהגות המכוונת לשמירה על תפקודי הזיכרון ולשיפורם.

כל אחד והנהר שלו. אין נוסחה קבועה שעל-פיה בגיל מסוים יחולו בנו שינויים כאלה ואחרים. ישנם בני תשעים נמרצים, יצירתיים וצלולים, ולעומתם בני חמישים עייפים, המרגישים כי חייהם הסתיימו וכי זיכרונם לקוי. קצב השינויים בזיכרון, כנראה מתוכנת בנו מלידה, אך מושפע מנסיבות החיים ומסגנון החיים. פעילות גופנית, תזונה נכונה ומגוונת, שימוש פעיל ביכולות שכליות, רכישת השכלה ומומחיות מקצועית – כל אלה שומרים על תפקוד הזיכרון בכל גיל, גם בגיל מבוגר. חוסר פעילות וחיים מונוטוניים – פוגעים בו.

מהם השינויים התקינים החלים בזיכרון עם הגיל

בחיי היומיום, השינויים החלים בזיכרון עם הגיל באים לידי ביטוי בעיקר בקשיים בזכירת שמות ובזכירת אירועים שהתרחשו באחרונה, בחיפושים אחרי חפצים אבודים כמו המפתחות או המשקפיים הנצחיים. בשאלה מה רציתי להגיד או מה רציתי לקחת מהחדר הסמוך, בקושי להתרכז במצבי למידה ובתחושה שהמילה עומדת על קצה הלשון ומסרבת להישלף.

איזה מנגנונים עומדים מאחורי  שינויים אלה?

האטה בתהליכי הזכירה:  תהליך ההזדקנות מאט את מהירות התפקוד של מערכת העצבים המרכזית, ולכן הקצב שבו אנו רוכשים מידע חדש ושולפים מידע ממאגרי הזיכרון, אט י מאשר בעבר. אם נחשוב על הזיכרון כעל מכונית, הרי שבבואנו להתניע את מכונית הזיכרון, נדע שברשותנו מנוע שעוצמתו מופחתת. המכונית נעה לאט, ועלינו להתאמץ יותר כדי להגיב נכון במצבים מסוכנים על הכביש. בנוסף, קשה לנו יותר לבצע שתי משימות במקביל, וכתוצאה מכך זמן התגובה מתארך.

המשמעות המעשית של האטת התפקוד של מערכת העצבים היא, שאם אנו רוצים ללמוד תחום חדש, ולא משנה אם זה מחשבים או ספרדית, נזדקק ליותר זמן מבעבר. יכולת הלמידה נשמרת, הקצב - משתנה. אם אדם מבוגר חושש מפני לימוד תחום חדש, כדאי שישים לב לתנאי הלמידה המתאימים עבורו: האם יש לו צורך ביותר זמן ויותר חזרות? אולי קבוצת לימוד קטנה יותר? שיעורים פרטיים? במרבית המקרים, גם אם קיים קושי, עדיין אין פירוש הדבר שאי-אפשר ללמוד, אלא שמשהו בצורת הלמידה צריך להשתנות. מודעות לכך תעזור לחפש ולמצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללמוד ולזכור מידע שנרכש זה עתה.

השקעה פחות עמוקה בעיבוד מידע חדש:  מחקרים מראים שבגיל מבוגר, תהליכי עיבוד מידע ההכרחיים לאחסון ולשליפה נכונים, כמו ארגון המידע הנקלט וקישורו של מידע חדש למידע קודם, מבוצעים באופן פחות יעיל.  מדוע זה קורה? בין החוקרים יש הסכמה (שזו תופעה נדירה בפני עצמה), כי עם השנים הולכת ופוחתת כמות המשאבים לעיבוד מידע העומדים לרשותנו. ואומנם, אחת ההשלכות המעשיות של השינויים בזיכרון עם הגיל היא, שככל שהמטלה תובענית יותר, כך מורגש קושי גדול יותר בתפקוד הזיכרון.

ירידה בריכוז:  ריכוז הוא תנאי הכרחי ללמידת מידע חדש ולזכירתו. כאשר דעתנו מוסחת מסיבה כלשהי לא נקלוט את המידע -  ולכן גם לא נוכל להיזכר בו. בגיל מבוגר חלה ירידה בריכוז וביכולת לחלק את תשומת הלב בין מספר דברים, לכן גורמים כמו מתח, רעשים או הרגשה גופנית לא טובה מסיחים את הדעת בקלות.

שינויים באברי החישה:  עם השנים חלה לעתים קרובות ירידה בתפקוד החושים: הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש. שיעור הנזקקים למשקפיים עולה מאמצע החיים, ובגיל מבוגר יותר חלה ירידה משמעותית בשמיעה. הירידה בחושים, ובעיקר זו שבחושי הראייה  והשמיעה, פוגמת ביכולת לרכוש מידע חדש: היא עשויה לגרום לקליטת מידע חלקי או מוטעה מבלי שנהיה אפילו מודעים לכך. למרבה המזל, קיימות כיום טכנולוגיות שונות באמצעותן ניתן לפצות את החושים שנפגעו בעזרת מכשירי עזר שונים.

ולכל המודאג יש תשובה סטטיסטית מרגיעה. אחוז עד שניים בלבד מהמבוגרים בגיל 65 סובלים מהפרעות בזיכרון שמקורן במחלות דמנטיות. כל האחרים: אלה המחפשים את החפצים האבודים, או השואלים את עצמם אם כיבו את הגז או אם נעלו את הדלת, ואלה שאינם מסוגלים להיזכר בשמה של מגישת החדשות בטלוויזיה - שייכים לרוב הבריא. עם זאת, כל חמש שנים מכפיל אחוז האנשים הסובלים מדמנציה את עצמו, ובזיקנה מופלגת (גיל תשעים) שיעור הסובלים ממחלות דמנטיות עשוי להגיע לכ-50%. בקרב בני מאה, לפי ממצאי מחקרים אחרונים, חלה ירידה בשכיחות הדמנציה.

ועד שנגיע לגיל מאה, מהן הדרכים העומדות לרשותנו להשפיע על תפקודי הזיכרון ולחזק אותם? על כך בכתבה הבאה שתעסוק ב"חדר כושר לזיכרון".