פתחו את השער, פתחוהו רחב, עבור תעבור פה שרשרת זהב, סבא וסבתא ודוד ודודה, ונכדים ונינים במרכבת פנינים (קדיה מולודובסקי)
דור לדור יביע אומר - יחסים בין-דוריים במשפחה המבוגרת
ד"ר עירית רגב, המכללה האקדמית ספיר
מכון צמתים –ייעוץ למשפחה הרב-דורית
מספר אורי בין השבעים: " לראשונה בחיי אושפזתי בבית-חולים. רעייתי ובנותי היו לצידי כמעט כל הזמן. ההרגשה שלי הייתה מוזרה - אני זה שצריך לדאוג להם ופתאום אני מרגיש כל-כך תלוי וחסר אונים. מאוחר יותר התברר לי שלא רק אני הרגשתי כך, כשחזרתי הביתה שאלה אותי בתי (בת הארבעים): אבא, אתה בסדר? אני יכולה לחזור להיות שוב הילדה שלך?".
הסיפור של אורי מרמז על חלק מהסוגיות המעסיקות הורים מבוגרים וילדיהם הבוגרים ומכוון אותנו לנושא המאמר - מערכת היחסים הבין-דורית על כל מורכבותה, ורב-צדדיותה. להיות הורים ולהיות בנים, אלו הם תפקידים ותהליכים המלווים אותנו לאורך כל חיינו ומעצם טיבם הם דינמיים ומשתנים. ההזדקנות מאירה בזרקור מיוחד את מערכת היחסים הזו, מעלה ומעוררת רבדים גלויים וסמויים של הקשרים בין הדורות במשפחה.
סיפור היחסים בין הדורות מתועד בספרות הפסיכולוגית והחברתית וכן בספרות היפה לאורך ההיסטוריה האנושית, אך נראה כי מערכת היחסים בין הורים מבוגרים לילדיהם הבוגרים זוכה לתשומת לב מוגברת בעשורים האחרונים. לכך אחראים מספר שינויים חברתיים ודמוגרפיים בעולם המערבי ואשר הבולטים שבהם הם העלייה בתוחלת החיים, הירידה בהיקף הילודה ותהליכים של תיעוש ועיור. לשינויים אלו השלכות ברורות על מבנה המשפחה ועל מערכות היחסים בתוכה. בעשורים האחרונים חלו תמורות באופייה של המשפחה המתבטאים בעליית שיערי הגירושין, עליית גיל הנישואין ויצירת מבנים משפחתיים חדשים כגון משפחות חד-הוריות. המשפחה הפכה להיות רב-דורית וכיום רבות המשפחות בנות 4 ו-5 דורות. האדם המבוגר צפוי כיום ללוות את ילדיו הבוגרים בממוצע כ-40 שנות חיים, לעומת כ-10-15 שנים בממוצע לפני כמאה שנים.
מסע משפחתי משותף לאורך החיים
לשינויים דמוגרפיים אלה השלכות על מערך היחסים בין הדורות. הקשר ארוך הטווח מאפשר דיאלוג עשיר והמשכי הנע על-פני שנים רבות וחוצה אירועים, תקופות היסטוריות ונסיבות חיים אך גם דורש התמודדות מתמשכת עם שינויים ועם מצבי חולי, נכות ותלות. משפחות כיום מקיימות מסע משותף שבו הן חוות מצבים שונים ויחסי משפחה משתנים לאורך זמן רב. מסע משותף זה דורש מכל משתתפיו לגלות גמישות והתאמה לנסיבות המשתנות. הקושי של אורי בן ה-70, המוצג בסיפור הפותח להיתמך, והקושי של ביתו לשנות את התפקיד של הילדה במשפחה, הוא חלק מתהליך ההסתגלות שהם נדרשים לעבור לאורך המסע המשותף של החיים.
מיתוסים ומציאות
לפי מיתוסים חברתיים שכיחים במשפחה המודרנית חלה שחיקה, התדרדרות ומיעוט קשרים ביחסים בין דור הבנים להוריהם המבוגרים. מיתוסים נוספים טוענים כי בדורות הקודמים מערכת הקשרים הייתה קרובה יותר, דור המבוגרים זכה לכבוד ולהערכה ובעקבותיהם גם לטיפול מסור ואוהב. מחקרים מוכיחים כי מיתוסים אלו אינם עומדים במבחן המציאות וכי רוב המשפחות בתקופתנו שומרות על קשרים קבועים ומתמשכים בין הדורות שיש בהם הדדיות בתמיכה והיענות לצרכים במצבים משתנים של חולי ותלות. מיתוסים אלו משקפים ציפיות מסורתיות הדדיות לקשרים בין הדורות הנשענות על ערכים תרבותיים של כבוד להורים בפרט ולדור הזקנים בכלל. בתרבות המזרח, למשל, ערך זה נשען על תורתו של קונפוציוס, אשר הדגיש כי להורים זקנים מגיעה תשומת-לב מיוחדת בתמורה למתנת החיים שהעניקו לילדיהם. גם ביהדות, כמו בדתות הגדולות האחרות, מחויבות בנים להוריהם היא ציווי דתי ומוסרי חשוב. מסורת שכזו מניבה ציפיות לשימור המעמד החברתי והמשפחתי של האדם הזקן.
כיום, בעידן של שינויים חברתיים ותרבותיים מהירים, המערערים את יסודותיהן של מסורות חברתיות ומשפחתיות רבות-שנים, חווים אנשים זקנים תהליך כואב של התפכחות ונאלצים להתאים עצמם למציאות החדשה. הפערים בין הדורות - המשקפים תהליך חברתי היסטורי של שקיעת המסורת המשפחתית מול עליית האינדיבידואליות - מקבלים ביטוי חריף יותר בארצות הגירה מערביות דוגמת ארצות-הברית או ישראל. מפגש בין עולמות ערכיים ותרבותיים שונים מאפיין גם את החברה הישראלית מאז הקמת המדינה - מעידן "כור ההיתוך" בשנות החמישים והשישים, ועד שלהי שנות האלפיים - עם גלי ההגירה ממדינות חבר העמים. כאז כן עתה, ניצבים נציגי הדורות המבוגרים בישראל מול מציאות וסגנון חיים המתנגשים עם תרבויות המוצא שלהם ועם הנורמות המסורתיות שאפיינו אותן.
שלוש פנים במראה המשפחתית
הספרות הגרונטולוגית מציגה את מורכבות היחסים במשפחה הרב-דורית תוך התייחסות לשלושה היבטים מרכזיים:
· ההיבט המערכתי - על פי גישה זו המשפחה פועלת כמערכת שיש בה כללים, חוקים, דפוסי התנהגות ותקשורת ומערך תפקידים מסוים. לכל אחד מבני המשפחה תפקיד בתוך המערכת המשתנה בהתאם למשימות וליעדים. שינוי שהמתרחש אצל אחד מחברי המשפחה ישפיע על כל האחרים. לדוגמא: מחלה של סבא ואשפוזו בבית החולים ישפיעו גם על בתו המבקרת אצלו מידי יום וגם על נכדיו הצעירים העשויים לחשוש פן המחלה תחמיר וסבא ימות.
· ההיבט ההתפתחותי - התיאוריה של התפתחות המשפחה טבעה את המונח "מעגל המשפחה" המתאר את השלבים ההתפתחותיים העוברים על התא המשפחתי. המושג מתייחס לשלבים ותקופות במעגל המשפחה הדומה לשלבים ותקופות בחיי הפרט. שני המעגלים האלו נפגשים ויוצרים דיאלוג בין-דורי שבו כל-אחד מחברי המשפחה מצוי בשלב אחר ברמה האישית, והמשפחתית. הדור המבוגר הנמצא בשלב הזקנה נדרש להתמודד עם שינוי התפקידים הדוריים והעברת תפקידים לדור הבנים , אך יחד עם זאת להוות משענת לדורות הצעירים והעביר ניסיון וחוכמה הנאגרים כמשאב למען המשפחה. המשפחה כמערכת נעה על ציר הזמן וממלאת תפקידים ויעדים משפחתיים כמו: גידול הילדים, שילוחם מהבית, פרישה מעבודה ועוד. בד בבד מצוי כל אחד מבני המשפחה בשלב התפתחותי אישי בו יש לו צרכים אישים התפתחותיים משלו. המפגש בין הדורות השונים עשוי להיות גם מפגש בין צרכים התפתחותיים ואישיים שונים ולא מתואמים. כמו אותו בן באמצע החיים העסוק בתהליכים של חשבון נפש, זהות ומשמעות, שימור הקריירה האישית, ותמיכה בילדיו המתבגרים. באותה עת עסוקים הוריו בהתמודדות עם אובדני בריאות ותפקוד, חווים ירידה באנרגיות והפניה של משאבים כלפי עצמם. השאלה כיצד נפגשים שני הדורות אחד עם צרכי השני? האם יוכלו לתמוך אחד בשני ?
שאלות אלו מתעצמות אל מול אירועי חיים ושינויים בלתי-צפויים הפוגשים את הדורות השונים בנקודות זמן מוקדמות יותר או מאוחרות יותר מלוחות הזמנים החברתיים המקובלים. כך מרגישה דינה בת ה-65 אשר התגייסה לטפל בשני נכדים פעוטים לאחר גירושים כואבים של בתה. דינה מתפקדת למעשה כמחליפה לאם הצעירה הנמצאת שעות רבות בעבודתה וחוזרת רק עם ערב הביתה. היא אינה מתלוננת , אך חשה כי כוחותיה אוזלים וגידול הנכדים יחד עם בעיות בריאות שפקדו אותה לאחרונה הוא כמעט מעל לכוחותיה.
· ההיבט הפסיכודינמי - מערכת הקשרים בין הורים מבוגרים לילדיהם הבוגרים מהווה לעיתים קרובות משענת ותמיכה אך יכולה גם להוות כר נרחב לקונפליקטים. הדינמיקה המשפחתית מזמנת מפגש בין כוחות, רגשות ומניעים שונים. התמודדות דור הביניים עם מעברי אמצע החיים דורשת ממנו להתמקד בעצמו ובתא המשפחתי שלו. קשר עם הורים מבוגרים בשלב זה עשוי ליצור איום בשל המשמעות של זיקנה וסוף חיים, נושאים בהם עסוק האדם בשלב אמצע החיים. תהליך שינוי התפקידים יוצר מפגש מחודש, תכוף ואינטנסיבי יותר בין הורים מבוגרים לילדיהם הנקרא: "תהליך ההצטרפות מחדש". תהליך זה מאפשר לילדים הבוגרים לבטא את החיבה, האחריות ההדדית והנאמנות להוריהם המבוגרים. עם זאת תהליך זה מחייה לעיתים קונפליקטים מהעבר המשפחתי.
בסרט רסיסי חיים של הבמאי בוב ראפלסון בכיכובו של ג'ק ניקולסון אנו מלווים בחור צעיר החוזר הביתה לאחר שאחותו מתקשרת להודיע שאביהם נוטה למות. כל השדים הנושנים מתעוררים מרבצם. מערכת היחסים עם האב הנוטה למות מחזירה לחיים את המאבק שלו לעצמאות, את החשבונות הנושנים עם דמות האב הנוקשה.
מי הילד של אבא - קונפליקטים בין הדורות במשפחה
קונפליקטים מהעבר המשפחתי נסובים לעיתים סביב קנאה בין האחים במשפחה, סמכות, עצמאות ותלות וכן אמון ואי-אמון במשפחה. השינוי אצל דור ההורים וההזדקקות לעזרה, מקצינים ומסעירים דפוסי קונפליקט קודמים בין חברי המשפחה. לדוגמא:
קבלה מול דחייה - הורים מבוגרים עשויים לבדוק מי מילדיהם מקבל אותם ללא תנאי ולהעמיד במבחן את נכונותם לסייע על-ידי אזעקות שווא כדי לראות מי מילדיהם עומד טוב יותר בדרישות אלו. התנהגות כזו יכולה לעורר מחדש חוויות קבלה או דחייה שחשו הילדים הבוגרים בילדותם.
תלות מול עצמאות - רצונו של ההורה המבוגר לשמור על עצמאות לאורך זמן אל מול התלות ההולכת וגוברת מעמיד את שני הדורות בפני דילמות מורכבות במצבים בהם נדרשת עזרה, אך ההורה הזקן אינו מכיר בכך ומסרב לקבלה, או לחילופין במצבים בהם ילדים בוגרים ממהרים לקחת על עצמם תפקידי טיפול ואחריות ונוטלים מהוריהם את תחושת העצמאות לה הם זקוקים. האם ידעו ההורים וילדיהם לנוע בזהירות על פני החבל הדק שבין קטבים אלו של עצמאות ותלות?
הצמדות לתפקידים ודימויים משפחתיים - מיתוסים שונים מהעבר המשפחתי לגבי תפקידים שונים חוזרים ועולים כמו: הילד של אמא, הילד של אבא, הילד הטוב, הילד הרע. כך נוצרים דפוסים של עזרה : הבת עוזרת והבן לא עוזר, או הבן שלוקח על עצמו מרבית תפקידי הטיפול. עשויה להתעורר אז "תחרות אחים" מי הבן הטוב, העוזר והתומך יותר.
מחיר הקונפליקט בין הדורות
התעוררותם של קונפליקטים היא מקור לדאגה ומורת-רוח אצל שני הצדדים: עבור הצאצאים הבוגרים, ביקורת מצד הוריהם המבוגרים מחזירה אותם למאבק שניהלו בשנים קודמות להשיג אוטונומיה ולהשתחרר מן התלות בהורים ומחסותם. עבור ההורים המבוגרים התערבות וביקורת יכולה לעורר חשש גובר מירידה ביכולת התפקוד ומהתגברות התלות בילדים ובעזרתם. הורים מבוגרים עשויים להגיב ברגישות יתר לביקורת, משום שהיא מעוררת בהם תחושות של חוסר יכולת ונתפשת כאיום על עצמאותם ופרטיותם. מחקרים מראים אומנם כי רמת הקונפליקטים בין הורים מבוגרים לצאצאיהם היא נמוכה, אך אינה מלמדת על היעדר בעייתיות, אלא על הימנעות זהירה של שני הצדדים מנושאים טעונים. דווקא הימנעות זו יכולה להוות גורם לחסימות תקשורתיות ולפגוע באיכות הקשר בין הורים מבוגרים לילדיהם.
מספרת צילה בת השמונים ושתיים: "למדתי לא להגיד לילדי מה היא דעתי האמיתי לגבי נושאים רבים בחייהם ובחיי. אני כמו שלושת הקופים – לא שומעת, לא מדברת ולא רואה, כך אני מצליחה להימנע מקונפליקטים ולשמור על שקט שכל-כך חשוב לי בימים אלו." מה שצילה אינה מספרת הוא שלהימנעות שלה משיחה כנה ואמיתית החושפת את דעותיה ורגשותיה יש מחיר המתבטא בתחושת בדידות המלווה אותה. שלושת הקופים אותם היא מזכירה יכולים להוות תזכורת למשמעותם האמיתית: לדבר עם האחר, לראות את האחר ולשמוע את האחר, ומרמזים לאפשרויות הגלומות בתקשורת משפחתית שיש בה יכולת הידברות משמעותית, כנה ואמיתית.
דור שאינו מכיר את אביו וסבו אינו מכיר את עצמו
ראוי להבהיר כאן כי הקשר הבין דורי מספק לאדם המבוגר וכן לילדיו תחושת המשכיות לקיום הפיזי, משמעות לחיים, תמיכה רגשית ותחושת בטחון ואמון. אמר ברל כצנלסון: "דור שאינו מכיר את אביו וסבו – אינו מכיר את עצמו, אינו יודע מה ירש ובמה מרד". לשני הדורות מאפשרת מערכת היחסים המתמשכת הזדמנות למגוון תפקידים מאתגר. לדור ההורים המבוגרים המפגש הרב-דורי מאפשר לסקור את חייו דרך התבוננות על תפקידי חיים ותקופות חיים המגולמים עתה על-ידי בני המשפחה הצעירים והבוגרים. לדור הילדים הבוגרים הקשר עם ההורים מאפשר מפגש עם הזיקנה המתקרבת והכרות עם מודלים של הזדקנות רצויים או בלתי-רצויים. הדורות השונים יכולים להעמיק את הדיאלוג ולפתור באמצעות התהליכים גם סוגיות משפחתיות טעונות מהעבר. מורכבות הקשרים הבין דוריים מאפשרת קיום של קרבה וגם מרחק, שיתוף וגם ניתוק, קונפליקטים וגם פתרונם. התמודדות עם מורכבות רבת פנים זו העוברת כחוט השני לאורך היחסים הבין-דוריים מהווה אתגר גדול שפירותיו יכולים להניב התקרבות בין הדורות וכן התפתחות אישית ורווחה נפשית.
.