טפול קוגניטיבי לאוכלוסייה המבוגרת

תהליך ההזדקנות כרוך באתגרים רבים לנוכח הירידה בבריאות הפיזית המאיימת על תחושת העצמאות ואיכות החיים של האדם המבוגר.

בריאות נפשית מוגדרת כהתמודדות עם המציאות המשתנה. בתהליך ההזדקנות עוברים לא מעט אובדנים ושנויים המשפיעים על מצב הרוח. למבוגרים הנמצאים בדכאון או בחרדה קשה במיוחד להסתגל למציאות שהשתנתה.

ההפרעה השכיחה ביותר בזיקנה היא דכאון, מלווה בחרדה. שכיחות  הדכאון  היא כ 13.5 אחוז, למרות שקיימת ירידה בשכיחות הדכאון המגורי  . עם זאת שכיחות ההתאבדויות בקרב זקנים בעקר גברים בני 80 ומעלה היא הגבוהה ביותר יחסית לקבוצות גיל אחרות. גורמי הסכון הם דכאון, רבוי תחלואה, בדידות, מצב כלכלי ועוד. מחקרים מדווחים על כך שכרבע מהמתאבדים ביקר אצל רופא בסמוך להתאבדות כך שאחת המסקנות החמורות היא שדכאון לא מאובחן בקרב זקנים. הוא יכול להתבטא בסומטיזציה, באפטיות, התכנסות. ישנו גם תהליך של התאבדות פסיבית, סרוב לטפול או לאוכל ועוד)

יתרונות הטפול הקוגניטיבי לאוכלוסייה המבוגרת

1. מתמקד ב"כאן ועכשיו" -      מאתרים את הצרכים העכשוויים של האדם וההתערבות מכוונת להפחתת לחצים ממוקדים

2. אימון וחיזוק כישורים קיימים- שימוש ברזרבות לא מנוצלות

3. מבניות הטפול – מקלה על המטופל להתמקד במשימות מוגדרות. שעורי בית מסייעים בהתמקדות בפתרון בעיות.

4. מנגנון בקרה עצמי – המטופל לומד לזהות תנודות במצב הרוח ולפתח טכניקות להתמודדות

חינוך- מוסבר הקשר בין מחשבות, מצב רוח והתנהגות . המודל מסביר את המעגלים השלילים של הדכאון על תפקודו של האדם ולהיפך.

5. מכוון מטרה – ההתערבויות מכוונות לאתגר את המחשבות הסטריאוטיפיות ביחס לזיקנה, כמו למשל :אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים"

טפול קוגניטיבי בדכאון או בחרדה מבוסס על סדרה של כ 8-12 מפגשים בהם מקבל המטופל כלים לזהות את מצבו הרגשי ולהתמודד איתו. בין המפגשים מקבל המטופל שעורי בית – משימות שהוא מבצע כדי לחזק את הלמידה. לתרגול תפקיד חשוב בשנוי "התוכנה השלילית" – דהיינו מחשבות שליליות מקובעות מהן הוא לומד להשתחרר בהדרגה.

ד"ר ליאורה בר-טור