המשולש ה"קדוש" – כניסתו של מטפל סיעודי לחייהם של זוג זקנים
ד"ר ליאורה בר-טור
כניסתה של מטפלת סיעודית שהיא עובדת זרה או מטפל זר לבית של אדם זקן איננה עניין של מה בכך.
רבים הם הזקנים המתנגדים נמרצות לקבלת סיוע ממטפל או מטפלת גם אם מצבם הפיזי הוא ירוד והם מתקשים לתפקד לבדם. בחלק ניכר מהמקרים בני המשפחה הם אלה שמפעילים לחץ על הזקן לקבל סיוע והם גם אלה שמטפלים בכל הסידורים הנוגעים בכך.
כשמדובר בעובד זר המצב יכול להיות קשה עוד יותר בגלל הפער התרבותי וקשיי התקשורת. המטפל או המטפלת הם אכן "זרים" עבור הזקן או הזקנה ועלולים לעורר אצלם "חרדת זרים" חרדה המוכרת לנו היטב אצל ילדים בגיל הרך. חרדה זאת אצל הזקנים היא מהשנוי שמתרחש עם כניסתו של אדם זר לחייהם, מה"אחרות", מהשבירה של המוכר והבטוח בעולמם הלא יציב. ההיאחזות במוכר ובקיים היא חלק ממנגנון הגנה והתמודדות עם חוסר האונים, חוסר השליטה על חייהם ועל גופם והחרדות הנילוות לתהליך ההזדקנות בגיל המאוחר.
העובד הזר יכול להיתפש כפולש, כאיום, כאוייב, או סתם כ"עצם בגרון" כהגדרתו של חיים, זקן צלול בן 92 המתעקש לנהל מאבקי כוח עם ילדיו המנסים ללא הצלחה להכניס לביתו מטפל סעודי, בטענה שהמטפל הוא מיותר ומפריע לשלוותו.
במקרה של חיים מדובר במאבק לשמור על עצמאותו בכל מחיר גם אם המציאות היא בלתי אפשרית. הבית מוזנח, הוא אינו אוכל ארוחות מבושלות, אינו מתרחץ כמעט, ואינו יוצא מהבית. חיים מתמודד עם הירידה בתפקודו באמצעות מנגנון ההכחשה "אני בסדר" וההשלכה "אתם (הילדים) חלשים, בדור שלי שרדנו בתנאים הרבה יותר קשים. המטפל הוא בטלן, חטטן, אוכל יותר מדי " ועוד.
מעבר לצורך להשלים עם אובדן העצמאות, עם הצורך בתלות וההכרה בחיוניותו של המטפל ותרומתו לאיכות החיים, נדרשת מהאדם הזקן גם הגמישות להכיל במרחב החיים המצומצם שלו אדם נוסף, זר לחלוטין וברוב המקרים גם מרקע תרבותי ואתני שונה. בתנאי המחייה השכיחים בארץ, דירה קטנה שבה מתגוררים במשך שנים רבות וללא כל שנוי זקנים רבים, יש בכניסה של גורם זר למרחב מחיה מצומצם יחסית, קושי אובייקטיבי אמיתי בנוסף לקושי הרגשי.
כניסתו של מטפל זר לביתם של זוג זקנים עשויה להערים קשיים נוספים. מעבר להתמודדות של הזקן המוגבל עם התלות הבלתי נמנעת באדם זר, נאלץ בן או בת הזוג הבריא להתמודד עם קיומו של אדם מבוגר נוסף בבית. מערכת היחסים הזוגיים הופכת למעשה למשולש. איכות המשולש תלויה בגורמים רבים. איכות הקשר של בני הזוג, מצבם הקוגניטיבי והרגשי ומבנה האישיות של שני בני הזוג. גם הרקע והאישיות של המטפל- הצלע השלישית במשולש, הם מרכיבים חשובים ולהערכתי לא מספיק נידונים בספרות המקצועית.
הבעיות המתעוררות עם כניסתו של מטפל זר הן בדרך כלל סביב מאבקי עצמאות ותלות, דחייה של האדם המוגבל או בת/בן זוגו את המטפל/ת בתואנות שונות הנוגעות לתפקודו, התנהלותו, אישיותו. כשאחד מבני הזוג סובל מירידה קוגניטיבית עלולה להתפתח דלוזיה פרנואידית כלפי המטפל/ת על רקע של גניבה, קינאה רומנטית, הרעלה ועוד. הדלוזיות הללו מבטאות את חוסר האונים , החרדה העצומה והכעסים שחש הזקן הירוד פיזית וקוגניטיבית. רגשות אלו מושלכים על המטפל הזר שנתפש כגורם עוין- אויב.
במצבים שבהם הזקן המוגבל היה תלוי לחלוטין בבת זוגו טרם כניסתו של מטפל, קיים לא פעם קושי של הזקן לוותר על הנוכחות והסיוע המתמיד של בת הזוג, מתוך הרגל ולעיתים מתוך צורך בשליטה וחרדת פרידה המתעוררת כשהאישה יוצאת מהבית.
גם לבת הזוג קשה לעיתים לוותר על התפקיד המרכזי שנטלה על עצמה.על הכוח, על השליטה והתחושה שיש לה תפקיד חשוב שיש לשמר.
חשובה לא פחות היא אישיותו של המטפל או המטפלת. האם הם משרים שלווה או לחץ, עד כמה הם מתאימים בקצב ובסגנון האישי שלהם לזה של בני הזוג בעיקר בן הזוג הבריא.
מטפלת סעודית מעולה שטיפלה ביעילות ובמקצועיות רבה בבעלה התשוש של פנינה עוררה אצל פנינה לחץ בלתי מובן. "היא מצוינת", אמרה לי פנינה, "אבל היא כל הזמן מדברת, ובקול רם, היא מעייפת אותי. היא הכניסה לבית יותר מדי רעש. היה כאן כל כך שקט עד שהיא נכנסה לגור איתנו".
וברכה, שבעלה תשוש הנפש פיתח תלות וחיבה מיוחדת למטפלת הצעירה שמטפלת בו, החלה לפתח דלוזיות של קינאה. היא פחדה לעצום עיין שמא ינצל בעלה התשוש את העובדה שאיננה שומרת עליו כדי להתעסק עם המטפלת שהוא קשור אליה כל כך. אכן אישה צעירה ויפה יכולה להוות איום על אישה זקנה בעיקר כשיש רקע של קינאה או בגידות בעברם של בני הזוג.
למרות הקשיים הרבים, פגשתי לא מעט משפחות שהמטפלת או המטפל נקלטו באהבה והפכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. המשולש שנוצר הקל על הלחץ הזוגי ואיפשר לבת/ בן הזוג הבריא מעט מרחב וחופש יחסי.
לסכום, חשוב אם כן להתייחס בבחירת מטפל ובתהליך קליטתו בבית של ההורים הזקנים, לא רק בצרכיו של הזקן החולה אלא גם במידת ההתאמה שלו לבת או בן הזוג הבריא.
להיות רגישים לקושי הרגשי שיכול להתעורר אצל ההורה העצמאי הבריא שנאלץ להתמודד עם חיים בשלושה, ועם קיומו של אדם זר בביתו.
לחנך את הילדים שגדלים היום בחברה שמקדשת עצמאות ואינדיוידואליות, שתלות היא חלק בלתי נפרד של חיינו.
אנו מתחילים את החיים בתלות אבסולוטית בהורה המטפל ואם אנו שואפים להגיע לזיקנה מופלגת כדאי שנבין שתלות איננה ההיפך מעצמאות ובכל שלב בחיינו אנו תלויים באחרים, תלות רגשית שהיא הכרחית לקיום שלנו. אנו זקוקים לחיזוקים, לאהבה להכרה, גם אם קשה לנו להודות בכך או להיות מודעים לתלות הזאת.