אושר הוא עניין רציני - כתבה בדורות

"אושר הוא עסק רציני" -  תפיסת האושר בראי הפסיכולוגיה החיובית

ד"ר ליאורה בר-טור- מכון "צמתים"

 

מהו האושר?   האם הוא בר השגה או שאושר הוא עניין של מזל, גורל, נסיבות חיים, גיל, ובכלל מדוע חשוב לחקור אותו?

 עד כמה זה לגיטימי בכלל להגיד בחברה שלנו שאני מאושר או רוצה להיות מאושר?

לפעמים נדמה שבמציאות הבלתי אפשרית, המטלטלת, האלימה והכואבת שבה אנו חיים ואותה אנו פוגשים בכל בוקר מעל דפי העיתון או האינטרנט, זה כמעט חטא.

לעסוק באושר נחשב מן הסתם, הדוניסטי, שטחי, לא אינטלקטואלי..ועוד.. 

אנחנו הרי נוטים לקדש את הסבל ולהאמין שהיצירות הגדולות נובעות מתוך כאב גדול ולא מאושר גדול. ואכן לא מעט יוצרים יוכיחו עד כמה זה נכון.

גם הפסיכולוגיה כמדע קידשה מראשית דרכה את המגמה שיעודה הוא לטפל בחולים, בסובלים, באלו שחוו אובדנים, חסכים, טראומות. לטפל בסובלים מדיכאון, חרדה, הפרעה נפשית, או מחלת נפש. כך גם מרבית המחקרים שהתפרסמו בתחום הזיקנה מאז ועד היום.

אולם, בשנים האחרונות חל שינוי בתפישה הפסיכולוגית הקלאסית.

מתפישת האדם כחולה, פציינט שיש לו סימפטומים, מצוקות, הפרעות נפשיות או מחלות נפש, לתפישה יותר מאוזנת שמנסה לבחון גם את הרוב הגדול, את אלה שאינם פונים לשירותי הבריאות הנפשית ושמדווחים על שביעות רצון גבוהה מהחיים, למרות אחוזי הדיכאון והחרדה הגבוהים.  איך הם מתמודדים עם המציאות הבלתי אפשרית של החיים בעידן המודרני? מה סוד ההסתגלות וההתמודדות שלהם עם מצבי משבר, לחץ, חרדה?  מהם מרכיבי החוסן הנפשי שלהם? שאלות כאלה נשאלו בשנים האחרונות גם בתחום הגרונטולוגי והובילו למודלים של ההזדקנות המוצלחת (Baltes, 1990)  ושל ריף וסינגר  ה"בריאות חיובית" (Ryff & Singer, 1998, 2000)

העיסוק בבריאות החיובית הוא חלק מקידום המחקרים בפסיכולוגיה החיובית שנוסדה על ידי מרטין סליגמן, יו"ר האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה, בשנת 1998 ופרצה בתחילת שנות האלפיים. המטרה שהפסיכולוגיה החיובית חרטה על דיגלה היתה  לעסוק במרכיב הבריא והחיובי של האדם ולנסות להעצים את התכונות והחוזקות שלו למען חיים מאושרים יותר. הכוחות הפנימיים, החוזקות והסגולות האישיות של כל אחד ואחד, הם העומדים במרכז, ולכן ההתייחסות אל החיים היא כאל תהליך של גילוי ולא כאל החלמה .

discovery, not recovery“(Seligman’ 2002)

המוטו המדבר על גילוי ולא החלמה הוא המשך של המוטו של ריף וסינגר שהציעו את המונח בריאות חיובית   Positive health וקראו לקהילה המדעית לבחון לשם שינוי את  הרווחה הנפשית של ההזדקנות והזיקנה בניגוד לעיסוק בחולי: Wellness not Illness” (Ryff & Singer, 2000)"

 

 השוני והחידוש בגישה של הפסיכולוגיה החיובית הוא בתפישת האדם כחזק, סתגלן ובעל חוסן נפשי המאפשר לו להתפתח ולצאת ממשברים, בהתייחסות אל האדם בטיפול פסיכולוגי לא כאל חולה- פציינט  אלא כאדם עם יכולות ורזרבות לא מנוצלות ובחקר הרגשות והתכונות החיוביות. גישה זאת תואמת גם את ממצאי מחקריו של פול בלטס לגבי הזדקנות מוצלחת, השימוש במנגנון בחירה, מיצוי, פצוי והממצא שקיימות אצל הזקנים רזרבות רבות לא מנוצלות ((Baltes, 1990.

 התחומים הנחקרים כיום בפסיכולוגיה החיובית עוסקים ברגשות חיוביים, חוזקות ודפוסי התנהגות חיוביים הכוללים: נדיבות, אמירת תודה, היכולת ליהנות מההווה ומהרגע, אופטימיות, זרימה, משמעות ומלאות, היכולת לסלוח והתמודדות יעילה עם לחצים באמצעות פיתוח מחשבות חיוביות כתחליף למחשבות אוטומטיות שליליות.

הפסיכולוגיה החיובית שמה לה למטרה גם לחבר בין המחקר בפסיכולוגיה לקהילה. כלומר, לרדת ממגדל השן האקדמי ומהטיפול הפסיכולוגי המקובל, שאיננו נגיש לכלל האוכלוסייה, ולהתחבר אל האדם ברחוב מתוך מטרה לסייע לו להיטיב ולשדרג את יכולותיו, היבטיו החיוביים, הדימוי העצמי שלו ורווחתו הנפשית. לכן, המידע, הכלים הפסיכולוגיים, ממצאי המחקרים השונים זמינים לכל, בעיקר באמצעות אתרי האינטרנט ו ספרים מקצועיים לתגבור האושר, הכתובים אמנם בשפה  ברורה וידידותית לקהל שאיננו מתחום המדע,  ויחד עם מבוססים מדעית.

האושר מוגדר כתחושה של שמחה, סיפוק או רוחה נפשית חיובית, מלווה בתחושה שהחיים טובים, משמעותיים וששווה לחיות. רווחה נפשית ואושר הם בלתי נפרדים. לכל אדם יש מצב בסיסי יציב פחות או יותר של תחושת אושר. אירועי חיים משמחים במיוחד יכולים להעלות את סף האושר כשם שנסיבות חיים קשות כמו אובדנים, מחלה, נכות, יכולים להורידו.  כולנו מצוידים בכושר הסתגלות הדוניסטית - מתרגלים מהר מאוד לשינוי או למשהו טוב. אנחנו מסתגלים גם לנכות או למגבלה, ולכן, לאחר תקופה של אבל או משבר יכול האדם לחזור למצב האושר הבסיסי שלו.

הגדרת האושר מתייחסת אם כן לשלשה מרכיבים שונים :

רגשות חיוביים  -   The pleasant life- התחושה שהחיים טובים ונעימים ולכן האדם חווה בדרך כלל רגשות חיוביים.

מעורבות בחיים  -  The engaged life - התחושה שיש לאדם עניין בחיים.  יש לו עיסוקים שמספקים עניין, סיפוק ומלאות. 

  משמעות בחיים   The meaningful life- תחושה שהחיים הם בעלי משמעות ואני רוצה לחיות אותם.

חשוב לציין שחלוקת האושר איננה שווה לכולם. גם באושר יש מרכיבים גנטיים ולמעשה המרכיב המולד הוא כ 50%. רק 10% הם נסיבות חיים כמו בריאות, כסף, נישואים, מראה חיצוני,  אך עדיין 40%  הם מרכיבי אושר שאנחנו יכולים לשנות ולהגדיל.

 

בספרם האחרון Happiness: Unlocking the Mysteries of Psychological Wealth

מציעים דינר ובנו  (Diener, E.,&  Biswas-Diener, R. (2008),  המובילים את תחום המחקר בנושא הרווחה הנפשית הסוביקטיבית כבר שנים ארוכות (האב בתחילה והיום גם בנו),  להתייחס אל האושר כעושר פסיכולוגי וכמשאב אמיתי שהוא מעבר למצב הכלכלי,  האינטליגנציה הרגשית וההון החברתי.  הוא כולל גישות כלפי החיים, תמיכה חברתית, התפתחות רוחנית, חומרית, משאבים, בריאות והפעילויות שבהן אדם עסוק.

הספר מראה איך ההון הפסיכולוגי תלוי באושר ובשביעות רצון והגורמים שמובילים אליהם.

במחקרים של המחברים נאספו נתונים על חוויית האושר של אלפי אנשים מיותר ממאה מדינות ברחבי העולם, כולל עשירי עולם, נזירות, אנשים ממקומות נידחים ומשבטים פרימיטיביים.

אושר  מוגדר למעשה כרווחה נפשית סוביקטיבית.  איך אנשים מעריכים את חייהם ומה חשוב להם.

זה כולל שביעות רצון מהחיים והערכה של הדברים החשובים בחייהם. זה כולל גם את הרגשות שלהם. במילים אחרות, אושר הוא השם שאנו נותנים למחשבות ולרגשות החיוביים שיש לנו על החיים.

כשחושבים על אנשים עשירים מיד חושבים במונחים של הון כלכלי. לא חושבים על עושר פסיכולוגי  -  עשירים בחברים, באנרגיה, בחיוניות ובאהבה.

עושר פסיכולוגי זאת ההרגשה שהחיים שלנו טובים, שאנחנו חיים בצורה שמתגמלת, מהנה ובעלת ערך.

מעבר לגורמים פנימיים אלה יש גם גורמים חיצוניים ,אוניברסליים, כמו בריאות ויחסים חבריים טובים, שמשולבים ומהווים חלק מהעושר הפסיכולוגי.

מרכיבי העושר הפסיכולוגי כפי שנמצאו במחקרים הרבים הם:

שביעות רצון ואושר.

רוחניות ומשמעות בחיים.

גישות חיוביות ורגשות.

יחסים חברתיים אוהבים.

פעילויות ועבודה שאנחנו מושקעים בהם

ערכים ומטרות בחיים להשיגם.

בריאות פיזית ומנטלית.

מצב חומרי מספיק לספק את הצרכים שלנו.

איכות החיים תפגע אם לא תפתח כל תחום של העושר האמיתי שלך.

 

הספר מצביע על כך שהאושר הוא לא תוצאה אלא תהליך מתמשך שדורש דרך לחוות את החיים ואת העולם בגישה חיובית, עם משמעות ורוחניות . שאושרנו הוא תלוי הגישה שלנו למציאות החיים יותר מאשר מהנסיבות.

 מחקרים רבים מראים לנו שעושר פסיכולוגי חשוב לתפקוד יעיל.

לכן, אחד הדברים החשובים הוא להבין שתפקידו של האושר הוא לא רק לענג ולגרום להרגשה טובה, אלא גם ובעיקר ליעל ולשפר תפקוד.

אנשים מאושרים חיים יותר שנים, בריאים יותר, נשארים נשואים יותר שנים, מבצעים פחות פשעים, יצרניים יותר, יצירתיים יותר, מצליחים יותר מקצועית וכלכלית ומסייעים יותר לחברה ולאחרים.

כשיש לנו רגשות חיוביים ומצב רוח טוב אנחנו פתוחים יותר לאחרים, לדברים, לעצמנו.

אושר איננו רק יעד אלא דרך יעילה שאנו לומדים לנוע בה.

אושר נובע ממה שאנחנו עושים ולא ממה שיש לנו.

לבומירסקי ושלדון   (Lybomirsky, 2008), שני חוקרים מרכזיים בתחום הפסיכולוגיה החיובית, קיבלו מענק של למעלה ממיליון דולר  מארגון האמריקאי הלאומי לבריאות הנפשית לחקור את האפשרויות להיות מאושר יותר. הם בנו עם צוות סטודנטים "התערבויות אושר" שמטרתן לגלות אילו אסטרטגיות לחיזוק האושר הן יעילות.

 המסקנה-  זה אפשרי אם אדם לוקח החלטה שהוא רוצה להיות יותר מאושר.

זאת החלטה שדורשת מאמץ, משמעת עצמית, ומחויבות.

ליבומירסקי   מציעה בספרה :of  The how"

Happiness: A new approach to getting the life you want"

 12 אסטרטגיות שנמצאו במחקרים כיעילות לקידום האושר.

 

12 אסטרטגיות לקידום האושר הן:

·        ביטויים של הכרת תודה: למנות את הדברים בהם זכיתי והתברכתי או התברך אחד מהאנשים הקרובים לי, במחשבה או בכתיבה, או להודות למישהו או לאחדים שלא הודיתי להם עד כה.

·        פיתוח אופטימיות- חיזוק שריר האופטימיות -  לכתוב יומן ובו לתאר כיצד ייראה העתיד הטוב ביותר עבורך, או לתרגל הסתכלות על חצי הכוס המלאה.

·        הימנעות מחשיבת יתר ומהשוואה חברתית -  להשתמש בטכניקות של הסחת הדעת.

·        תירגול פעולות של נדיבות- לעשות לחברים או לזרים דברים טובים, ספונטאנית או בתכנון, באופן גלוי או סמוי.

·        טיפוח יחסים עם אדם שרוצים לחזק את הקשר איתו. לבחור קשר שרוצים לחזק ולהשקיע בקשר זמן ואנרגיה.

·        פיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם לחצים, טראומה או קשיים - תרגול ABCD

·        ללמוד לסלוח: לכתוב יומן או מכתב שבו מתרגלים ויתור על   תחושותכעס ודחייה כלפי מישהו שפגע בך.

·        הגדלת מספר העיסוקים שגורמים לנו עניין, מעורבות אמיתית בעיסוקים שיש בהם אתגרים ועניין.

·        להעריך את ההנאה שבחיים- להתבונן ברגעים של הנאה במחשבה, בכתיבה או בשיתוף  אחרים.

 

·        להתחייב למטרות שלנו- לבחור יעד אחד, שניים או שלשה יעדים משמעותיים ולהתמקד בהם בהשקעת זמן ומאמץ כדי להשיגם.

·        תירגול אמונה דתית או רוחניות.

·        לדאוג יותר לגוף- ספורט, מדיטציה, חיוך ושפה.

ליבומירסקי מסבירה בספרה מדוע נבחרה כל אסטרטגיה, על אילו מחקרים היא מבוססת ומהן הפעולות השונות האפשריות לביצועה. חשוב לציין שלכל אדם מתאימות אסטרטגיות שונות ולכן,  יש לבחור אסטרטגיה שמתאימה לי באמת, כדי לתרגל אותה לאורך פרק זמן מסוים. (בגיליון הבא ארחיב יותר על כל אסטרטגיה)

כפי  שעולה מממצאי המחקרים, כדי להיות מאושר יותר צריך לעבוד, וכמו כל הישג בחיים זה דורש למידה, תרגול והתמדה. העיסוק באושר הוא ביסודו תרגול קוגניטיבי והתנהגותי יותר מאשר חוויה רגשית והתנאי להשגתו הוא המחויבות לנסות.

על אחריות ומחויבות להשגת האושר מדבר גם פרגר בספרו "Happiness is a serious business"  (Prager, 2008)

פרגר טוען שלכל אדם צריכה להיות מחויבת להיות מאושר, לא רק כלפי עצמו אלא גם כלפי בני זוג ומשפחה. כשלא טוב לו לאדם זה משפיע על סביבתו וגורם גם לקרובים  להרגיש רע.

אנשים מאושרים מתנהגים בדרך כלל טוב יותר לאחרים מאשר אנשים לא מאושרים. הם חביבים יותר, נחמדים, מחייכים, פתוחים. לכן, העיסוק באושר הוא חלק ממחויבות מוסרית ורגשית כלפי הסביבה שלנו.

פרגר מדגיש שאושר דורש עבודה בניגוד לאומללות שזה מצב קל.

אומללות אינה דורשת מאמץ או אומץ. כל אחד יכול להיות אומלל. ההישג הגדול הוא המאבק להשיג אושר.

גם כדי להזדקן טוב צריך לעבוד קשה. החיים כמאבק וכאתגר שיש לקחת ברצינות, לחשוב ולנהל הם גם עקרי "משנתו" של נפתלי בלומנטל, איש חכם בן 88. בספרי "החיים במחשבה שנייה"  (בר-טור, 2009) אומר נפתלי : "החיים הם מאבק מתמשך...הרגשת הניצחון נותנת לנו חיים".

ממרומי חייו, חכמתו ונסיונו העשיר הוא מחזק את ממצאי המחקרים ומסקנות החוקרים.

 

"קל להתחפר באומללות. האושר הוא קרב שיש לנצח בו ולא רגש שצריך לחכות לו". מסיים פרגר את עקרי משנתו.

 

 

מקורות

 

אמונס, ר. א. (2007). תודה. הוצאת מטר

 בר-טור, ל. (2005). בריאות נפשית חיובית בהזדקנות ובזיקנה. גרונטולוגיה, כרך לב (2), 113-127.

בר-טור, ל. (2009). החיים במחשבה שנייה. הוצאת אח

 

גילברט. ד. (2007). להיתקל באושר. הוצאת מטר.

סליגמן.  מ. (2005) אושר אמיתי. הוצאת מודן.

Baltes, P.B., & Baltes, M.M. (1990). Successful aging: Perspectives from the behavioral sciences. London: Cambridge University Press.

Diener, E. & Biswais-Diener, R. (2008) . Happiness: Unlocking the Mysteries of Psychological Wealth. Blackwell Publishing.

 

Gilbert, D. (2006). Stumbling on Happiness.  N.Y.: Vintage, A division of Random House,Inc.

Lyubomirsky,  S. (2008).  The How of Happiness. Penguin Press.

Prager, D. (2008). Happiness is a serious business.

Ryff, C. D., & Singer, B. (2000). Biopsychosocial challenge of the new millennium.

Psychotherapy and Psychosomatics, 69, 170-177.

Ryff, C. D., & Singer, B. (1998). The contours of positive health.  Psychological Inquiry, 9, 1-28.

 

Seligman, M.E.P. (2009). Positive Health. Applied Psychology: An international Review, 57, 3-18.

 

Copyright ן¿½ 2008 Tzmatim, All rights reserved.