זקני תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינין חכמה נוספת בהם (שבת קנב)

למידה חדשה

שני מיתוסים מופרכים וכלל ברזל אחד

ניצה אייל, פסיכולוגית וחוקרת זיקנה

אל תאמינו  - מיתוסים שהופרכו

רבים מהמחקרים שנערכו במשך המאה העשרים התמקדו בבדיקת ההזדקנות הגופנית במטרה לשפר את מצב הבריאות. ואכן כתוצאה  ממחקרים אלה מצב הבריאות בזיקנה ותוחלת החיים השתפרו בצורה דרמטית. בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת הרחיבו החוקרים את תחום המחקר לעבר תהליכי הזדקנות של המוח, ובעקבות ממצאיהם הופרכו מספר מיתוסים לגבי המוח המבוגר. נפגוש שניים ממיתוסים אלה ונכיר באמצעות כלל ברזל אחד את הפוטנציאל ההתפתחותי והאפשרויות החיוביות הטמונות במוח המבוגר. 

מיתוס ראשון  - המוח המבוגר אינו גמיש

במשך עשרות שנים אחת האקסיומות הבלתי מעורערות של מדעי העצב הייתה שתאי עצב אינם מתחדשים ושהמוח אינו מצמיח תאי עצב חדשים. והנה, בראשית שנות השישים הוצע רעיון חדש ומהפכני על סמך מחקרי חיות שנערכו באוניברסיטת ברקלי בארצות הברית: המוח משתנה פיזית כתוצאה מלמידה. במחקרים אלה נמצא כי תאי העצב של חולדות שגדלו בסביבות מרובות גירויים יצרו שלוחות חדשות (דנדריטים) ורמות גבוהות של אציטלכולין. לגיל של החולדות לא היה כל השפעה על התהליך. המוחות של החולדות המבוגרות הגיבו לסביבה מרובת הגירויים באותה מידה כמו המוחות של החולדות הצעירות. מאז ניסויים חלוציים אלה נערך מחקר רב שהוכיח כי המוח האנושי גמיש וסתגלן יותר ממה שחשבו החוקרים בעבר. לא רק שהמוח שומר על היכולת שלו, בכל גיל, ליצור קשרים חדשים בין תאי המוח, אלא שבנסיבות מסוימות הוא מסוגל גם להצמיח תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס (אזור מוחי חשוב לזכירה ולמידה). מכאן מסיקים החוקרים כי המוח שומר על גמישות ועל התחדשות לאורך כל טווח החיים.

מיתוס שני  - אנשים זקנים אינם מסוגלים ללמוד דברים חדשים  

ממצאים של עשרות מחקרים מפריכים את הפתגם לפיו "אינך יכול ללמד כלבים זקנים טריקים חדשים". המוח המבוגר ממשיך ושומר על יכולת הלמידה לאורך כל טווח החיים, ולא רק שאנשים מבוגרים מסוגלים ללמוד מידע חדש, אלא שבסוגים מסוימים של תפקידים קוגניטיביים הם עושים זאת טוב יותר מצעירים מהם. תהליך רכישת הידע והניסיון הוא תהליך מצטבר לאורך כל החיים, מוחות צעירים מגיבים מהר יותר לגירויים חדשים אך מוחות מבוגרים אוצרים בתוכם ידע רב יותר. קיימים תחומים בחיים המתבססים על למידה מתמשכת ועל פרספקטיבה ארוכת-טווח. לדוגמא, תחום המשפט, הפוליטיקה, הטיפול הנפשי, הפילוסופיה, העריכה. מובן, שגיל מבוגר בפני עצמו אינו ערובה להצלחה, אך העמקה והצלחה בתחומים אלה מושגת אחרי שנים רבות של ניסיון.

כלל הברזל  -  התחדשות מתמדת

נוכחנו לדעת כי המוח המבוגר הוא גמיש, מסתגל ובעל יכולות רבות יותר מכפי שחשבו המדענים בעבר. מה ניתן לעשות כדי לשמור על נכס יקר זה? לא להניח לו, להפעיל אותו במגוון של פעילויות חדשות. דוגמאות? בבקשה. צריך רק לבחור ולעשות.

פעילות קוגניטיבית: כל פעילות קוגניטיבית ובמיוחד פעילות חדשה שמפעילה אזורי מוח ומסלולים עצביים חדשים טובה למוח המבוגר. אין צורך להגיע לאוניברסיטה לשם כך. פעילויות קוגניטיביות חדשות רבות ומגוונות מצויות מסביבנו. לפעמים הנטייה היא להתעלם מהן, להגיד לאחרים או לעצמנו את המשפט המוכר "זה כבר לא בשבילי" ולהישאר בתחום הבטוח של התנסויות ופעילויות מוכרות וידועות. ההפסד כולו שלנו. שמירה על הראש המזדקן משמעותה להפעיל אותו דווקא בפעילויות חדשות. צריך רק לגלות אותן ולהעיז. הן עשויות להיות פעילויות בטווח רחב ביותר: שמיעת הרצאות, חברות בקבוצות דיון שונות, השתתפות בקורסים ללמוד שפה חדשה (מומלץ ביותר), בקבוצות כתיבה (של סיפורים או קורות חיים), בחוגים אמנותיים שונים הדורשים למידה חדשה, לימוד הפעלת מחשב וגלישה ברשת, מעורבות בעבודה מקצועית  -  כמתנדב או כעובד בשכר. ועדיין לא מניתי אפילו את חלקן.

פעילות גופנית: פעילות גופנית מעצימה את יכולות המוח, מעלה את רמת החימצון, מעוררת ייצור של אנדורפינים, מסעפת את  הקשרים בין תאי המוח ועשויה ליצור תאים חדשים. ממצאים אלה מתייחסים הן לגבי פעילות גופנית מתונה והן לגבי פעילות אירובית, מתמשכת וריתמית, המפעילה קבוצות גדולות של שרירים. לא חובה להירשם לחדר כושר. אפשר ללכת מדי יום במשך ארבעים דקות בשכונה הביתית וגם כאן להקפיד על עקרון החדשנות. לבחור מדי פעם מסלול אחר, לשנות כיוונים ולגוון. אפשר גם להצטרף לחוג לריקודים או לשחק טניס שולחן. וכאמור, אלו הן רק דוגמאות חלקיות.