התערבויות לקידום הזיקנה החיובית

ד"ר ליאורה בר-טור (גרונטולוגיה, 2018)

ההתערבות הפסיכולוגית בעבודה עם זקנים איננה שונה במהותה מהתערבות פסיכולוגית בצעירים. המטרה היא להקל על מצוקות, להתמודד עם קושי במעברי החיים ועם מערכות יחסים אך גם להשיג צמיחה אישית.   השוני המהותי נעוץ במציאות הביו-פסיכו-חברתית המורכבת והקשה. תהליך ההזדקנות כרוך באתגרים רבים לנוכח האובדנים הרבים הפוגעים בתחושת העצמאות ואיכות החיים של האדם המבוגר. בהתבסס על הממצאים המצטברים על הזדקנות חיובית, בריאות חיובית ורווחה נפשית ההתערבויות המתאימות האפשריות הן התערבויות המתמקדות בעיקר בהווה ובמציאות החיים הנוכחית של האדם. המטרה היא לסייע לאדם המבוגר להתמודד עם המציאות המשתנה במהלך ההזדקנות באמצעות הקניית מיומנויות וכלים שונים שיסייעו לו לגייס שליטה ומירבית ולנהל במידת האפשר את חייו ביעילות ובכך להגביר את  הרווחה הנפשית שלו. הדגש הוא על חוזקות ורזרבות לא מנוצלות שניתן להפעיל כדי להתמודד עם האתגרים Baltes &  Baltes, 1990) ).

היל   (Hill, 2005, 2011)טוען שלאדם הזקן יש את היכולת לגייס משאבים מתאימים כדי להתמודד עם ירידה בתחומים שונים, לפתח גמישות שתאפשר לו להתאים מטרות ולקבוע סדרי עדיפויות בשלבי חיים שונים. הוא גם יכול לעסוק בהתנהגויות ובפעילויות  שונות  שיקדמו וישמרו את בריאותו הפיזית והנפשית וישפיעו על איך שהאדם יזדקן. לדבריו יש לאנשים גם בגיל הזיקנה המאוחרת יכולת להיות אחראים במידה מסוימת על איכות חייהם

מאפייני ההתערבות המוצעת

·         המטרה העיקרית היא להגביר את הרווחה הנפשית של האדם בשלבי ההזדקנות. העלאת הרווחה הנפשית אפשרית  באמצעות חיזוק הדימוי העצמי והערך העצמי של האדם. היכולת שלו להתבונן במראה הפנימית והחיצונית  ולראות את ההישגים, החוזקות, היכולות השמורות עדיין ואת מכלול המשאבים שעומדים לרשותו, כמו גם פתוח היכולת שלו לקבלה עצמית ללא תנאים.  מטרת המפגש עם איש המקצוע, קבוצת עמיתים ואחרים היא יצירת "מקום בטוח" . במונחים של בולבי (Bowlby, 1988)  , המאפשר הכלה וקבלה של רגשות כמו צער ואבל, תסכול, כעס, ועוד.

·         עידוד וחיזוק הקשר של הזקן עם דמויות משמעותיות כמו בני משפחה, חברים והסביבה הקרובה. הכוונה היא לגייס בסביבה הקרובה דמויות משמעותיות שיכולות לסייע לו בתחושת משמעות ושביעות רצון מהחיים.  

·         הרחבת  טווח הרגשות החיוביים והקטנת הרגשות השליליים באמצעות אסטרטגיות להתמודדות עם מצבי לחץ, דיכאון וחרדה.

·         עידוד המעורבות של הזקן בעניין או בפעילות שמספקים משמעות לחייו ויכולים לשמש איזון ללחצים, לאובדנים ולתחושת הבדידות האפשרית.

·         סיוע לאדם לעשות שימוש אופטימלי במשאבים העומדים לרשותו כדי להתמודד עם אובדנים ושנויים לא צפויים. שנויים אלה יכולים להיות ירידה בתפקודים שונים המחייבת כמו ראייה, שמיעה, ניידות, מוגבלות פיזית של האדם או בת/בן זוג המחייבים הערכות והתמודדות עם מציאות משתנה.

·          במהלך המפגשים מושם דגש גם על ניהול הבריאות הפיזית המהווה חלק חשוב ובלתי נפרד מהבריאות הנפשית. נהול הבריאות הפיזית מחייב:

 מודעות והכרה לצורך בתחזוקה שוטפת של הגוף הכוללים שמירה על תזונה מתאימה, פעילות גופנית מותאמת למצב הבריאות, בקור סדיר אצל רופאים לצורך מעקב במידת הצורך. מאחר שרבים מהמבוגרים צורכים תרופות, חלקם בכמויות רבות חשוב להאדם הזקן ידע לנהל את לוח הזמנים התרופתי שלו וידע  מה הן התרופות שעליו לקחת, ובאיזו תדירות. בנוסף חשוב לקיים בדיקות תקופתיות ולשמור על אורח חיים מקדם בריאות הכולל בנוסף לתזונה ולפעילות הגופנית גם שינה סדירה,  המנעות מעישון וצריכת אלכוהול בכמות גבוהה וכן ויסות לחצים ומתחים באמצעים המתאימים (יוגה, מדיטציה, טאי-צי,שיחות עם איש מקצוע מתאים וכד').

• מאחר שאורח החיים בגיל מבוגר ובעיקר בזיקנה אינו מוכתב על פי רוב על ידי מסגרות של עבודה או תעסוקה קבועה, חשוב לסייע לאדם המבוגר בבניית תכנית להגשמת יעדים בטווח הקצר והמיידי כך שתהיה לו תחושה של התקדמות והתפתחות אישית.

יתרונות של התכנית המוצעת

·         . מתמקדת ב"כאן ועכשיו" -  הערכת הצרכים העכשוויים של האדם והתערבות המכוונת להפחתת לחצים ממוקדים

·         2. אימון וחיזוק -  כישורים קיימים- שימוש ברזרבות לא מנוצלות, חיזוק "שריר האופטימיות"

·         3. מבניות הטפול – מקלה על הזקן להתמקד במשימות מוגדרות. ניתנים שעורי בית המסייעים בהתמקדות בפתרון בעיות.

·         4. מנגנון בקרה עצמי – הזקן לומד להעריך ולקחת אחריות על  התפקוד שלו, לנהל את הבריאות, לזהות מקורות לחץ ולאמץ אסטרטגיות יעילות להתמודדות

·         5. מכוונת מטרה – ההתערבויות מכוונות להשגת יעדים ומכאן לשדרוג איכות החיים. התכנית גם תורמת להתמודדות עם המחשבות הסטריאוטיפיות ביחס לזיקנה ולחיים. המשתתפים בתכנית לומדים איך ניתן לעבור מ"תוכנה"  (דמוי שניתן לסכימה מחשבתית)  המבוססת על חשיבה שלילית ל"תוכנה" חיובית באמצעות תרגילים שונים

·         6. בניית "מפת דרכים"- יעדים המותאמים לצרכי האדם כדי לחזק את התיקווה

מסע  להתפתחות אישית – קידום הרווחה הנפשית ואיכות החיים של האוכלוסיה המבוגרת

התכנית בנויה במתכונת של מסע פסיכולוגי הבנוי מ  12 מפגשים.

ייחודה הוא במטרה שהיא מציבה לכל משתתף - "לנהל את עצמי ואת חיי, כפי שניהלתי עד כה את עבודתי, את משפחתי, ואולי אנשים רבים אחרים. ניסיון וחכמת חיים הם הצידה הטובה ביותר לדרך חדשה, או לדרך שהאדם יערוך בה כמה שיפוצים ושינויים. התכנית מסייעת לבנות "מפת דרכים" מלווה ב"מצפן ומפרשים" כפי שמציעים אליס וולטן (Ellis and Velten, 1998) כדי שכל משתתף יוכל לבחון היטב מה הוא רוצה לראות , לחוות ולעשות לאורך הדרך, תוך סקירת העבר ובניית גשר לעתיד.

בכל מפגש מוצגות בפני המשתתפים אסטרטגיות מתחום הפסיכולוגיה החיובית כמו  תרגול נשימות ומיינדפולנס, הכרות ושמוש בחוזקות אישיות , חיזוק האופטימיות, תרגול הכרת תודה, שדרוג מערכת יחסים קרובה, תגבור חוויות הזרימה  ועוד

 (Buckingham & Clifton, 2001; Emmons, 2003; Kauffman, 2011; Lyubomirsky, 2008; Seligman, 2011; Sood, 2015)

בתום כל מפגש מקבלים המשתתפים "שעורי בית" לתירגול  האסטרטגיות הנלמדות במהלך השבוע.  

תחנות במסע:

תחנה ראשונה- הרצאת מבוא

המפגש הראשון פתוח לקהל הרחב והוא למעשה הזמנה להרצאה  מקדימה ללא תשלום לסדנה. נושא ההרצאה "מסע פסיכולוגי להעצמה אישית במחצית השנייה של החיים" . ההרצאה עוסקת בעקרונות הפסיכולוגיה החיובית,  מודל הרווחה הפסיכולוגית, הבריאות החיובית והזדקנות מיטבית. ב,סיום ההרצאה מוצעת סדנה ומוצגים קוי המיתאר של תכנית המפגשים. הנרשמים מתבקשים למלא שאלון קצר ובו פרטים אישיים הכוללים גיל, מצב משפחתי, מקצוע, תעסוקה, הערכה כללית של מצב הבריאות, ותנאי מגורים.  מוצג לוח הזמנים של המפגשים עם בקשה לחתום על מחויבות להשתתף בכל המפגשים למעט מצבים חריגים. כמו כן מוצע לנרשמים להצטייד במחברת מיוחדת וכלי כתיבה למילוי המשימות הניתנות במהלך המפגשים.

תחנה שנייה- תחילתו של המסע

המפגש מתחיל בכמה תרגילי נשימה ושחרור הגוף בהנחיית המנחה. תרגיל הנשימה והנעת האברים בגוף למשך כמה דקות חוזר בתחילת כל מפגש. המסר הראשון הוא החיבור הבלתי נמנע בין הגוף לנפש ומודעות ראשונית של חברי הקבוצה לתחושות בגופם. לאחר כמה תרגילי שחרור ונשימה מתבקשים חברי הקבוצה לקום ממקום מושבם ולנוע בחדר (התנועה בחדר תהיה רק במידה וכולם ניידים פיזית), להתחלק באופן אקראי לזוגות ולערוך ביניהם הכרות קצרה. לאחר כ 10 דקות של הכרות בזוג חוזרים לקבוצה ומציגים כל אחד את בן/בת זוגו לקבוצה. במהלך ההכרות במליאה מעודד המנחה את המשתתפים לשאול שאלות נוספות לפי מידת העניין. בתום סבב ההכרות והפסקה קצרה, דנים במליאה בציפיות מהמסע, ומתיחסים לשאלות נוספות לגבי נוהלי התכנית. נבחר חבר קבוצה שיערוך רישום של כתובות דואר אלקטרוני וטלפונים של המשתתפים שיועבר בין כלם. מוצע לפתוח ווטס אפ קבוצתי.   חברי הקבוצה מקבלים דפי קריאה ובהם סכום העקרונות של הפסיכולוגיה החיובית, ההזדקנות המיטבית והבריאות החיובית.  מתרגלים אסטרטגיה ראשונה של התמקדות בחוויה עכשווית של טעם, מגע, תחושה, באמצעות לעיסת צמוק אחד או חמוצית ללא סוכר שהמנחה מחלק.

שעורי בית: קריאה  של הרקע התאורטי לתכנית ותירגול מיקוד החושים לחווית זרימה חיובית במהלך השבוע (חוויית זרימת מיים חמים ונעימים במקלחת, התבוננות, או מגע עם הילד שלי, הנכד, התבוננות בפרח פורח בגינה, פריט בבית שאני אוהב ועוד) ((Seligman, 2011; Sood, 2015

תחנה שלישית ורביעית- "מי אני?"  שתי התחנות עוסקות  בהגדרת הזהות האישית  ובתפיסת העצמי . השאלה הנשאלת היא - "מי אני?" . המשימה הראשונה במסע עוסקת בהתבוננות ב"מראה הפנימית" ובעידוד וסיוע לאדם לפתח דמוי עצמי חיובי וקבלה של העצמי בעבר ובהווה. שלב ראשון זה במסע מבוסס על ה"מפתח" הראשון במודל הרווחה הנפשית החיובית  Ryff, 2014)) והוא קבלה עצמית. כל משתתף מקבל כרטיס בגודל של רבע עמוד ובו הוא/היא מתבקשים להציג את עצמו באמצעות מספר נקודות מרכזיות ובמילה או שתיים בלבד. "כרטיס הביקור" מאפשר הכרות ראשונית של האדם עם עצמו ועם אחרים. הנקודות שמעלה האדם באופן ספונטני ומהר על הדף משקפות פעמים רבות את הדברים החשובים והמשמעותיים עבורו במודע אך גם באופן לא מודע.

 הנקודות שמציגים בכרטיסי הבקור מציינות במרבית המקרים תפקידים בהווה ובעבר, נתונים סוציו-דמוגרפיים, תחומי ענייו ואו תכונות אישיות. לדוגמא הכרטיס של משה בן 68:  1. כלכלן. 2 . גמלאי של בנק לאומי 3. שחקן ברידג . 6. אוהב מוזיקה קלסית. 7. גר בירושלים .  כרטיס ביקור שונה הוא זה של  אסתר בת 78  : 1. אלמנה מזה 3 שנים 2. ילידת פולין 3. אמא  של דן ויעל 4. סבתא לחמישה נכדים מקסימים 5. בוכה בקלות  6. מתגעגעת  לאבי בעלי ז"ל.

שני הכרטיסים מבטאים את השונות האפשרית בהצגת "כרטיס הביקור" . משה מתחיל את הכרטיס בציון  זהותו המקצועית ומקום עבודתו במשך שנים רבות.  מקצוע ומקום עבודה שמשמרים עדיין את תחושת הזהות והשייכות למרות שחלפו מספר שנים מאז שפרש. לעומתו אסתר פותחת במצבה המשפחתי כיום וממשיכה במוצאה ובתפקידיה כאמא וכסבתא תוך ציון שמותיהם של ילדיה. בנוסף היא מתייחסת גם למצבה הרגשי. שני הכרטיסים מייצגים במידה רבה את השונות בין כרטיסי ביקור של גברים לעומת כרטיסי ביקור של נשים. הגברים מציגים על פי רוב נתונים סוציו-דמוגרפים, תוך הדגשת המקצוע, העיסוק או תפקיד חברתי כלשהו. נשים נוטות לציין בתחילה את תפקידן במשפחה גם אם הן בעלות מקצוע ותפקידים אחרים.

לאחר הצגת הכרטיסים דנים עם המציגים על כל נקודה שהעלו ומבררים מדוע בחרו לציין אותה ואיזה משמעות הם מייחסים לה. למשל, משה ציין כנקודה הראשונה את העובדה שהוא  כלכלן וכנקודה שנייה את העובדה שהוא גמלאי של  בנק לאומי. השאלה שנשאלה הייתה: "מה פירוש הדבר מבחינתך להיות כלכלן וגמלאי של התעשייה האווירית?", או "מה מקומו של המקצוע כלכלן בחייך כיום? ציינת שאתה גמלאי של בנק לאומי, איך זה בא לידי בטוי בחייך?  מה בעצם זה אומר עליך?  כך גם לגבי הנקודות הבאות: "כשציינת שאתה שחקן ברידג למה התכוונת? עד כמה זה ממלא את חייך כיום?  איך זה בא לידי ביטוי בחיי היום-יום?", ועוד שאלות אחרות. כל תשובה לשאלה מבהירה יותר מי הוא משה והיכן הוא נמצא כיום, בשלב זה של חייו. 

 ניתוח אישי של כרטיס הבקור על סעיפיו השונים מאפשר לקבל מידע רב על תפיסת הזהות, תפקידים, קשרים, תחומי עניין שיש לאדם ועוד.  מנחה הקבוצה בוחר שני מתנדבים ומדגים למשתתפי הקבוצה איך ואיזה שאלות ניתן לשאול לגבי כל נקודה בכרטיס וכך למעשה להרחיב ולהכיר את האדם באמצעות התשובות שהוא נותן לגבי כל נקודה. הכרטיס גם מאפשר הערכה ראשונית של הדמוי העצמי של האדם. המטרה בעיסוק בכרטיס הבקור היא לסייע לאדם לחזק את הגישה החיובית כלפי העצמי והקבלה העצמית שמהווה מרכיב חשוב ברווחה הנפשית של האדם המבוגר (Ryff, 2014) .

שעורי בית: להעתיק את כרטיס הבקור למחברת האישית, לענות על שאלות לגבי כל נקודה כפי ששאל מנחה הקבוצה כך שתתקבל תמונה ברורה של  איך הם תופשים את עצמם בשלב זה של חייהם ואת תפקודם בהווה.

תחנה רביעית:  ניתוח כרטיס הבקור האישי ואיתור החוזקות האישיות.

במפגש הרביעי ממשיכים בניתוח כרטיסי הבקור. המפגש מתחיל בעבודה על כרטיסי הבקור בזוגות כשכל אחד מבני הזוג מציג את הכטיס שלו והשני שואל שאלות ומנתח את הכרטיס ביחד איתו. החלק השני של המפגש במליאה מוקדש לחיזוק הדמוי העצמי והערכת המשאבים והחוזקות תוך שימוש בששת ה"מפתחות" לרווחה נפשית של ריף (Ryff, 2014) 

דמוי עצמי חיובי מאפשר קבלה חיובית הדדית של האדם והסביבה ופתיחות גדולה להתחבר ולפעול, בניגוד לכשהדימוי העצמי נמוך ובקורתי. דמוי עצמי חיובי מתקשר גם לאיכות היחסים עם אחרים, כמו גם לתחושה של אוטונומיה, שליטה בסביבה וצמיחה אישית.

כשיש תחושה שיש משמעות לחיי ויש לי יעדים שונים שהייתי רוצה להגשים עדיין, מצב הרוח טוב יותר . המטרה היא לעודד את האדם לבחור עיסוקים ותחומי עניין שמתאימים לו בשלב זה של חייו. אנשים שהעבודה הייתה עיקר עולמם או אלמנות ואלמנים שטיפלו בבני זוג חולים  במשך תקופה ארוכה יזדקקו אולי יותר מאחרים להכוונה ועידוד למצוא מסגרות חדשות אישה

•         שעורי בית:  לענות על השאלות הבאות:

•         מתי ובאיזה מצבים הם מרגישים במיטבם.  מה החוזקות שלהם?  לתת לכל חוזקה דוגמא של איך היא משמשת אותם כיום ואיך היא שימשה אותם בעבר.

•         לדוגמא:  " תאר מצבים שבהם אתה מרגיש במיטבך? באיזה נסיבות? , עם מי אתה מרגיש במיטבך? מה תורם להרגשה הזאת?

•         אלו תכונות מסייעות לך להתמודד טוב בחיי יום יום?

•         חשוב על דוגמא למצב בעבר שבו הרגשת שאתה במיטבך ? פרט

•         תאר מצב שבו התמודדת עם קושי מסוים בהצלחה. מה סייע לך להתגבר על הקושי?

השאלות הן מחזקות ומטרתן לעודד הערכה למשאבים הקיימים אצל האדם (Kauffman, 2011; Kivnick & Murray, 2001)

השאלות גם מסייעות לאדם לבחון את השונות האפשרית בתפקודים ובחוזקות שלו. להבין שאדם לא מזדקן כמיקשה אחת אלא שאברים, תפקודים ומערכות שונות בגוף מזדקנים בקצב שונה וחלקם נשמרים היטב גם בגיל מבוגר (בר-טור, 2005).

•         לכתוב ספור קצר שבו יש תאור של ארוע משמעותי בחייהם שבו הם היו במיטבם. לכתוב מה סייע להם לתפקד טוב ומה למדו על עצמם. איתור החוזקות האישיות הוא אחת האסטרטגיות המרכזיות באימון על פי עקרונות הפסיכולוגיה החיובית . קיימים שאלונים מבוססים אמפירים לאיתור חוזקות. בעבודה עם האוכלוסייה המבוגרת ניתן להערכתינו ליישם את האסטרטגיה ללא העברת שאלונים בעיקר לאור העובדה שעוסקים בהערכת חוזקות ששימשו את המשתתפים בעבר ומבוססים על הערכה סוביקטיבית.

 תחנה חמישית: מפת חיים

במפגש זה נידונות תחנות מרכזיות בעבר ובהווה. במסגרת המסע בוחנים המשתתפים את עצמם ותפקודם בעבר כדי לקבל תובנות לגבי תפקודם בהווה וליצור רצף והמשכיות בספור חייהם.  היכולת לעשות אינטגרציה ולבנות נאראטיב קוהרנטי וחיובי תורמת רבות לתחושת הערך העצמי, הדמוי העצמי ומכאן לרווחה הנפשית בגיל מבוגר.

 (Cappeliez & Robitaille, 2010; Erikson, 1982; Keisari & Palgi, 2017;  Korte, Westerhof, & Bohlmeijer, 2012(

השאלה שנשאלת למעשה ובצורה פשוטה לכאורה היא  "מאיפה אני בא ולאן אני ממשיך מכאן?" המשתפים מתבקשים לשרטט על דף חלק את קו החיים שלהם עם ציון אבני דרך משמעותיות במהלך מסע החיים. לאחר סקירה קצרה של העבר האישי מתבקש כל משתתף לציין מהן אבני הדרך החשובות בחייו, ומתי התרחשו אירועים הקשורים בהן. ציוני דרך אלה מאפשרים סקירה מהירה ואינטגרציה של תהליכים חשובים ואירועים בולטים. אסטרטגיה זאת מבוססת על עקרונות סקירת החיים ועריכת ספור חיים כאמצעי יעיל בהתערבויות עם האוכלוסיה המבוגרת (אלון, 2015).

היכולת להתבונן בפרספקטיבה חיובית ובמרחק של זמן וניסיון חיים מאפשרת לאדם לשרטט את מפת חייו תוך שימת דגש על הישגים משמעותיים, דרכי התמודדות יעילות בעבר, ותכונות ויכולות שגילה בעצמו. עם ה"מפה" ועם "ספירת המלאי" של הישגי העבר, משאבים שנצברו לאורך שנים יכול האדם להעריך את מצבו ולתכנן יעדים קטנים חדשים שיגבירו את רווחתו הנפשית. (Ellis & Velten, 1998

שעורי בית : לעבור על קו החיים ששירטטו בקבוצה ולכתוב כמה דברים על כל אבן דרך משמעותית. להציג מסקנות ותובנות שעלו. מה ניתן ללמוד על גיבור הסיפור ? איך על סמך תחנות החיים השונות ניתן להכיר אותו? תפישת העולם שלו? דפוסי התמודדות? סדרי עדיפויות? ועוד

תחנה שישית- ניהול זמן הווה

מפגש זה מוקדש להערכה של האופן שבו מנהלים המשתתפים את זמנם בהווה. ניהול הזמן בהווה הוא אמצעי יעיל לתגבור תחושת השליטה של האדם על חייו בתקופה שבה מסגרות הזמן המוכתבות כמו מסגרת שעות עבודה, מחויבויות המוכתבות במהלך גידול הילדים, עסוקים מקצועיים או חברתיים פוחתים ולעיתים כבר לא  קיימים (בר-טור, 2005). ניהול "נכון" של הזמן המתאים לצרכי האדם המבוגר מתאפשר באמצעות בחירות והחלטות שאדם לוקח לגבי איך הוא היה רוצה שחייו יתנהלו בפרק זמן זה והם שיחזקו את תחושת האוטונומיה והשליטה על הסביבה כפי שמוצע במודל הרווחה הנפשית של ריף  (Ryff, 2014) שהנם מרכיבים חשובים לקידום הרווחה הנפשית.  המפגש מתחיל בסקירה קצרה של המנחה על עקרונות ניהול זמן חיים והדגמה איך ניתן לעשות  ניתוח ניהול הזמן בהווה באמצעות "עוגת זמן".  בהמשך מקבל כל אחד מהמשתתפים דף ובו עגול גדול ריק כשהמשימה היא לחלק את עוגת הזמן על פי עיסוקיו בתחומים שונים בחייך כיום: