הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder; בר"ת: BPD)

 היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) מאופיינת על ידי:

1.           מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה.

2.           דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין אישיות, הנע בין הקצוות של אידאליזציה והפחתת ערך (דבלואציה).

3.           דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה.

4.           אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת.

5.           התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית.

6.           חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח.

7.           תחושת ריקנות כרונית.

8.           כעס עז, וקושי לשלוט בו.

9.           חשיבה פרנואידית או סימפטומים דיסוציאטיביים חמורים.

מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה.

לא פעם מופיעה הפרעת האישיות הגבולית יחד עם הפרעות נפשיות אחרות כמו תסמונת בתר חבלתית, הפרעות במצב הרוח (למשל דיכאון), הפרעות חרדה, התמכרות לחומרים ממכרים (מעל למחצית מהסובלים מהפרעת אישיות גבולית מכורים לחומרים ממכרים שונים), הפרעות בזהות המינית, הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, הפרעת אכילה, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, והפרעה טורדנית-כפייתית. עירוב זה הוא גם מאפיין של ההפרעה וגם אחד הגורמים המקשים על איבחונה. המאפיין את הסובלים מהפרעה זו הינו אי-יציבות יציבה, כקו מנחה ומתמיד בקשרים החברתיים והתעסוקתיים של הסובלים.

הפרעת אישיות גבולית היא בין ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית. 2% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו, 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים. 75% מהסובלים מן ההפרעה הם נשים. 75% מהסובלים עברו קודם לאבחנה התעללות מינית, גופנית או נפשית.