שאלה:  שמי דניאלה, לפני כשנתיים, בעלי ואני, פרשנו מהעבודה, וכיום אנו משלבים בין עיסוקי פנאי שונים לבין עזרה לילדים ולנכדים. שמתי לב שלאחרונה אני פחות מרוכזת, גם כשאני שומעת הרצאות וגם בזמן קריאת ספרים, בעבר היה לי זיכרון מצוין לשמות אבל עכשיו קורה לי שאני רוצה להיזכר בשם שידעתי ואני לא מצליחה, זו הרגשה מאוד לא נעימה ולפעמים מפחידה. לפעמים קשה לי להיזכר בשם של סרט שראינו לפני שבוע או מה אכלנו לפני יומיים בארוחת הצהריים. בעלי צוחק עלי כי אני כל הזמן מחפשת את המפתחות של הבית או את רשימת הקניות, אבל הוא לא מודאג ואומר שזה המצב אצל כולם. אנחנו כבר לא בני עשרים וכולם שוכחים. האם הוא צודק? האם התקלות בזיכרון קשורות  לגיל מבוגר? ובכלל, האם ניתן לעשות משהו כדי לשפר את הזיכרון בגילנו?

תשובת מכון צמתים:

לדניאלה שלום,

אחד הפחדים העיקריים של אנשים מבוגרים הוא הפחד מפני שינויים בזיכרון, בכישורי הלמידה וביכולת להחליט באופן עצמאי. תפקודים אלה לא רק מאפשרים לנו לתפקד מתוך שיקול דעת וללא תלות באחרים, אלא גם שומרים על תחושת ערך ועל הזהות הייחודית. לכן החשש משינוי לרעה ביכולת הזיכרון או בפגיעה בה הוא כה גדול.  

התלונות על הקשיים בזיכרון אותן תיארת במכתבך מצויות בתחום השינויים התקינים בזיכרון המתרחשים עם הגיל. שינויים אלה מופיעים בגיל שונה ובקצב שונה אצל כל אדם ואדם, והן מתבטאים בעיקר בתפקודים הדורשים ריכוז, רכישת מידע חדש ובתפקודים מורכבים תחת הגבלת זמן. השונות בין האנשים היא רבה ולכן כה חשוב להתייחס לכל אדם בפני עצמו ולא בהכללה. נפגוש בני 50 עם תחושה של ירידה בזיכרון ובני 90 עם זיכרון טוב ובהיר ומחשבה צלולה.

חוקרי זיכרון בני-זמננו סבורים כי יכולת הזיכרון מושפעת ביותר מהסביבות שבהן אנו חיים ומאורח החיים שלנו. אנשים שבמשך חייהם המשיכו ללמוד ולהתעניין בדברים חדשים וחיו בסביבות שדרשו מאמץ ופעילות מחשבתית - שמרו על יכולת זיכרונם גם בגיל מתקדם. לעומתם, אנשים מבוגרים שהפסיקו להתאמץ מבחינה מחשבתית ונמנעו מללמוד דברים חדשים כי "זה כבר לא מתאים לגילי" - הרגישו ירידה בזיכרון. הכלל הידוע "השתמש בו או שתאבד אותו" מתאים גם ליכולת הזכירה, ככל שנשתמש בה יותר נשמור עליה וגם נשפר אותה.

מה אפשר לעשות כדי לשמור על הזיכרון ולחזקו? קודם כל באמצעות אורח חיים בריא שכולל תזונה מגוונת ופעילות גופנית קבועה. התמדה בפעילויות שיש בהן למידה חדשה, אתגר ומאמץ קוגניטיבי: השתתפות בהרצאות ובקורסים, משחקי שולחן שונים (כמו שבץ-נא) משחקי ברידג' ושח, פתרון תשבצים, סודוקו וחידות חשיבה, קריאת ספרים, למידה של שפה חדשה, כתיבת סיפור החיים, משחקי מחשב (כולל תוכנות ייעודיות לשיפור הזיכרון) והתכתבות בדואר אלקטרוני עם משפחה וחברים. בנוסף, מומלץ להשתמש בעזרים טכניים (כמו טלפון נייד, שעון מעורר וקופסה ללקיחת תרופות), לקבוע מקומות קבועים בבית להנחת חפצים ולהיעזר ברשימות (ובפנקס כיס קבוע) לסידורים ולקניות.       

יחד עם זאת, אם במהלך החודשים הקרובים התופעות השונות שתיארת יחריפו וישפיעו באופן משמעותי על הרגשתך ועל תפקודך, אני מציעה שתפני להתייעצות עם רופא המשפחה, שלפי שיקול דעתו יפנה אותך לבדיקה נוירולוגית.

 תשובת- ניצה אייל